עשרות אלפי חסידים וברסלבים מגיעים לאומן על מנת "להתפלל" בבוקר. ובלילה? יוצאים בסתר לבתי הזונות באומן, מנצלים את מצבן הכלכלי הקשה של הנשים במדינה וחוזרים לארץ עם הקרדיט של צדיקים שעשו מצווה גדולה, מבלי שמשפחותיהם יודעים על כך דבר.

חסידים באומן, בתור לזונה.

חסידים באומן, בתור לזונה.

לא רק חסידים וברסלבים נוסעים לאומן בחגי תשרי. בראש השנה ובסוכות עולות נערות הליווי מקייב לרכבת, ויורדות אחרי שעתיים באומן, כדי לעזור למקומיות לעמוד בביקוש. איזה ביקוש? הנה דוגמה: יצחק, אב לשלושה בן 35, הגיע לראשונה לאומן לפני שלוש שנים. הוא השתטח על קברו של רבי נחמן מאומן, כדי להתחזק רוחנית ולקיים את המצווה החשובה שמבטיחה פרנסה טובה, מרפא לצרות וחיים מאושרים. "אחרי שסיימנו להתפלל תפילת ערבית, חזרתי עם חבר שטס איתי לחדר ששכרנו. החבר הציע שנצא קצת להתאוורר", הוא מספר. "הוא לקח אותי לאחת השכונות בקצה העיר ונכנסנו לאחד הבתים. לא חשבתי בכלל על אשתי והיא לא יודעת כלום על זה. אני יודע על עוד חסידים שהולכים לזונות מקומיות באומן. נשואים, רווקים, חסידים מכל הזרמים".

 

חברת הכנסת מרב מיכאלי עוררה השבוע סערה קטנה בפייסבוק כשהעלתה סרטון שבו התייחסה לפרשת אורן חזן, וציינה בו שתיירות המין פורחת גם באומן, עירו של רבי נחמן שמושכת אליה מאות אלפי עולים לרגל בשנה. היא נגעה בנקודה רגישה מאוד, שהחסידים משתדלים להשאיר בחדרי חדרים. "בהתחלה היה מדובר רק בכמה עשרות בודדים שהגיעו כדי ללכת לזונות באומן", מספר ג'קי, חסיד ברסלב. "זה היה קורה בפארק, בבתים בשולי העיר ובאכסניות", הוא אומר. "אף אחד לא דיבר על זה בגלוי, העלימו עין". אבל הטפטוף הפך לתופעה, עד כדי כך שמשמרות צניעות הוקמו במיוחד כדי להעניש את החסידים הסוררים, ורבנים וחסידים אדוקים שטסים לאומן נוהגים בשנתיים האחרונות לעטות על פניהם שאלים, כדי שלא יחטאו בשמירת עיניים. תנועה קבועה של תיירים למקום קטן ומרוחק כל כך בהכרח משנה את אופיו. המפגש הלא צפוי בין התיירים הרוחניים מישראל לבין המציאות הקשה במדינה שחלקים גדולים ממנה חיים בתנאי עולם שלישי הוליד תוצאה צפויה: עוד תעשייה של ניצול.

 

אומן הפכה ב-15 השנים האחרונות העיר למוקד עלייה לרגל לישראלים ויהודים מכל רחבי העולם. רבע מיליון בני אדם מגיעים לכאן כל שנה להתפלל ולהשתטח על קברו של רבי נחמן מאומן, מייסד חסידות ברסלב שנפטר ב-1810: חילונים, חוזרים בתשובה, זמרים ים תיכוניים וחסידים פוקדים את הקבר הקדוש. שיא העונה הוא בעיקר בראש השנה או במהלך חגי תשרי. "אנשים לוקחים הלוואות מגמ"חים כדי להגיע לאומן בראש השנה", מספר מתן משי, חסיד ברסלב בן 22 שטס עד היום כ-30 פעם לאומן. "זו מצווה גדולה שמזכה בסגולות והצלחות ובניסים. שבוע אחד באומן עולה כ-1,700 דולר, זה המון כסף עבור אנשים פשוטים או אברכים שלומדים בישיבות. אבל הם יהפכו עולמות, יגרדו שקל לשקל כדי לזכות במצווה של התפילה בקרב הרב בראש השנה".

דניאל (שם בדוי), הוא חסיד ברסלב שכבר החליף שני דרכונים בעקבות טיסותיו התכופות לאומן. "אני בעצמי הלכתי כמה פעמים לזונות מקומית", הוא מודה. "אשתי לא יודעת על זה שום דבר. זה מסעיר ומרגש אותי. אחר כך אני חוזר הביתה רגוע לכמה חודשים ושוב טס. אצלי זה תפילות וגם פלז'ר".

מדובר בתעשיית תיירות שמגלגלת, על פי ההערכות, מאות מיליוני שקלים בשנה. מאז שהאתר הפך ללהיט, הממשל המקומי באומן שיפץ את אזור מתחם הקבר, בסיוע של טייקונים ואנשי עסקים יהודים מהעולם. התשתיות שופרו, התושבים המקומיים שדרגו את בתיהם, ואכסניות ומלונות נבנו. אבל לשינוי שעבר על אומן היה גם צד יפה פחות. עבריינים ישראלים נמלטו מישראל לאומן, והחלו לעסוק שם במה שהם יודעים: סרסרות. "עבריינים ישראליים לשעבר שבשיתוף עם סרסורים אוקראיניים מפעילים את מערך הזנות באזור", טוען חרדי שטס עשרות פעמים לאומן.

ואולי זה המקום הנכון להתחיל לספר בו את הסיפור הזה: אוקראינה היא המדינה השנייה בעוניה באירופה, 24 אחוז מהאוכלוסייה חיה מתחת לקו העוני והיא נקרעת במלחמה עם רוסיה. האינפלציה באוקראינה עולה כל שנה בערך ב-10 אחוז, התל"ג לנפש הוא מהנמוכים בעולם והתמותה כה גבוהה שהאוכלוסייה הולכת ומצטמצמת. אחוז האבטלה הוא 10 אחוז ועולה משנה לשנה, והצמיחה אפסית. עבור נשים רבות בכפרים העניים שבאזורים הכפריים של אוקראינה, זנות היא הדרך היחידה להתפרנס, פשוטו כמשמעו, והן נוסעות לעבוד בקייב, שמכונה בכינוי העצוב "בירת הסקס של אירופה". מעריכים ש-50 אלף נשים אוקראיניות עובדות בזנות רק בקייב עצמה, אחת מכל חמש מהן היא קטינה. כ-30 אחוז מהזונות נרקומניות ו-20 אחוז מהן חולות איידס.

שמענו רבים מהסיפורים שלהן בעשור הקודם, כשפשתה בארץ מגפה של סחר בנשים, שחוסלה בינתיים; אז, אלפי אוקראיניות התגלגלו לישראל מדי שנה, לאחר ששיקרו הלן שהן מגיעות לכאן כדי לעבוד בטיפול בקשישים. גם היום עשרות אלפי נשים מוכנות לעשות כמעט הכל כדי לצאת מהמדינה ולזכות בעתיד טוב קצת יותר, מה שמוליד זרם נוסף בתעשיה הזאת, שמוכר לנו ככלות בהזמנה.

באומן עצמה 85 אלף תושבים, כולל השכונות הפריפריאליות המקיפות אותה, וחמש אוניברסיטאות גדולות. לטענם החסידים, חלק מהסטודנטיות מגיעות מכפרים עניים, וכמאמר הקלישאה הופכות לנערות ליווי כדי לממן את לימודיהן. אחד החרדים שמכירים היטב את אומן מספר שמצבן נואש כל כך, שנשים מבוגרות מסרסרות בבנותיהן הצעירות בסמוך לקבר. "חלקן אפילו למדו את הכללים, ומתלבשות צנוע כדי לא לפגוע ברגשות של החסידים", מספר ישראלי לשעבר שמתגורר באומן. גן סופיה הגדול שבעיר משמש כאתר זנות מרכזי, והחסידים מספרים שגם הרחובות בהם עוברים בדרך חזרה מקבר רבי נחמן מוכרים לזונות.

חשוב לסייג: הקהל הנוסע לאומן עצום ומגוון, ורובו המכריע נוסע כדי לקיים מצווה ולחוות חוויה רוחנית. בתופעה שאנחנו מעלים פה אין כדי להטיל כתם על הציבור הזה, וחשוב להדגיש שמדובר בתעשיית לוואי שמתקיימת בשוליה של התיירות הדתית. ישראל כהן, כתב האתר החרדי כיכר השבת, העריך את התופעה בחמישה אחוז מהמבקרים, שהם כמה אלפים בשנה. רובם, לדעתו, חוזרים בתשובה. "אין פה תיירות מין כפי שניסו לטעון", הסביר ישראלי לשעבר שמתגורר באומן.

"נכון שיש חסידים שרובם בתהליך כזה או אחר של חזרה בתשובה שהולכים לאותן בחורות כי הם חלשי אופי ונופלים. לשמחתי אין רבים כאלה. מדובר בעיקר בכאלה שזו הפעם הראשונה או השנייה שלהם באומן, שלא נחשפו מעולם לתופעות כאלה, והם מועדים. בסופו של דבר גם לגבר חרדי יש יצר הרע ולפעמים הוא טועה". כמה חסידים אחרים טוענים כי האחראים לניהול מתחם הקבר של רבי נחמן משתדלים לא לדבר על התופעה, כדי לא לפגוע במוניטין ובדימוי שצברה דמותו של הרב בקרב הציבור בישראל.

כ-250 ישראלים מתגוררים באופן קבוע באומן, אחד מהם הוא שמעון בוסקילה, ישראלי שחי בעיר 12 שנה ופעיל מאוד בקהילה הישראלית שבה. "אפילו רבי נחמן אמר שעל אדם להיזהר שלא לבוא לידי פיתוי", הוא אומר. "לפה מגיעים אנשים שרוצים להתחזק, להגיע לדרגות רוחניות גבוהות. זה תהליך ארוך". הוא מספר כי גם השלטונות האוקראיניים מודאגים מהבעיה, או לפחות מהבעיה התדמיתית. "בניגוד למה שקורה בערים אחרות, כמו קייב ואודסה, המשטרה המקומית נלחמת בתופעה הזאת. הם רגישים מאוד לעניין הדת, זה חשוב לפרנסה של התושבים, וחשוב להם שחסידים ירגישו בנוח כשהם מגיעים לעיר".

ש', נשוי טרי, ביקר כבר ארבע פעמים באומן. הוא מספר שאחרי שהתחילה המלחמה עם רוסיה המצב הכלכלי במדינה התדרדר עוד יותר, וצעירות מקומיות נוספות נכנסו למעגל הזנות. "החברים שלי לחדר, שרובם נשואים עם ילדים, היו חוזרים בלילה מאוחר לחדר עם התלהבות של תלמידי תיכון. לא רציתי להסתבך בשטויות ושמישהו בטעות ילשין עליי לאשתי או למשפחה שלי".

לדבריו של בוסקילה, היו כמה חסידים שהשאירו את נשותיהן בישראל עגונות ואת ילדיהן ללא מקור פרנסה ועברו להתגורר באומן עם נשים מקומיות שהחלו בהליכי גיור. כמה מהנשים הגישו באחרונה תביעות לבתי הדין הרבניים לקבלת גט מהבעלים הנמלטים וכן להטיל נגדם ונגד הוריהם סנקציות כלכליות כדי שלא ישאירו אותן עגונות. "זה עוד צד עצוב של הסיפור", מוסיף ש'. "יש לפחות עשרה גברים שברחו מנשותיהן ועברו להתגורר עם נשים באומן שהכירו במהלך הנסיעות. אומן הפכה לעיר מקלט, קשה מאוד לאתר אותם כדי לחייב אותם לחתום על גט ולשלם להן מזונות, והנשים נותרו עגונות".

למרות הנסיונות לשמור על הדבר בסוד, הנושא מחלחל למודעות של החברה החרדית ומעסיק אותה. ישראל כהן מ"כיכר השבת", מספר שהיו רבנים שאסרו על חסידים לטוס לאומן כדי שלא יבואו לידי חטא. "אומן זה מקום עם המון קדושה", הוא אומר. "צריך לזכור שלברסלביים אין אדמו"ר שמנווט את החסידות כמו שיש לחסידויות אחרות, כמו ויז'ניץ' ובעלז. זו חסידות שמקרבת אליה חוזרים בתשובה וחילונים, כלומר יש גרעין שבא מעולם אחר".