פסח קרב ובא והרב רפאל כהן, שממונה על מערך הכשרות במועצה הדתית בטבריה, טרוד במתן ההכשרים לקראת החג. עשרות בתי מלון, מסעדות ובתי קפה ממתינים לביקורו. למרות עומס העבודה, הרב כהן מעיד שהוא איש מאושר. הסיבה: סיום עבודות הסלילה של "כביש כוהנים" ברחוב יוחנן בן זכאי בעיר. הסלילה מחדש נעשתה בטכניקה שתאפשר מבחינה הלכתית נסיעת כוהנים עליו.

בתקופת המשנה והתלמוד שכנה טבריה הקדומה מדרום לטבריה המודרנית, ובמשך תקופה ארוכה היתה מרכזו של העם היהודי. מצפון לעיר הקדומה, באזור שהיום הוא מרכזה של טבריה המודרנית, היה אזור הקבורה. אליו הובאו לקבורה תושבי האזור ואף יהודים מארצות רחוקות.

לפני מספר שנים, בעת סלילתו מחדש של כביש אלחדיף בעיר, התגלו קברים עתיקים. גילויים הצריך סלילה מחודשת של הכביש. במקום סלילה מחודשת הוחלט על סלילת ציר מקביל ברחוב בן זכאי, שגם תחתיו נמצאו קברים, ובעירייה החליטו שכביש בן זכאי ישמש כ"כביש כוהנים". לדברי ישראל ענתבי, מנכ"ל העירייה: "מרגע זה היה ברור שכוהנים לא יוכלו לנסוע יותר על הכביש, שהוא בעצם הציר הראשי של טבריה. הנושא הגיע למשרדי הדתות והפנים שביקשו מאתנו לפתוח את הכביש מחדש ולהכניס בו 'חללי כוהנים'".

סלילת הכביש – שאורכו כ-750 מטרים – נמשכה כשלוש שנים ועלתה 15 מיליון שקלים; מתוכם, שלושה מיליון שקלים הוקצו למימון "חללי הכוהנים". 70% מהעלות מומנה על ידי משרד התחבורה, ואת היתרה מימנה עיריית טבריה, באמצעות כסף שהועבר ממשרד הפנים לטובת הפרויקט. הכביש החדש מחבר בין הרחובות יהודה הלוי והירדן ועובר סמוך למתחם קבר הרמב"ם, שאמור להפוך למרכז מבקרים גדול.

הרב כהן אומר שגילוי הקברים גרם למצב בלתי נסבל: "מספיק שהיה כוהן אחד במונית או באוטובוס, והנהג נאלץ לעשות סיבוב כדי לעקוף את הרחובות אלחדיף ובן זכאי. הרחוב החדש יקל על התושבים וכך גם לא נרמוס את כבוד המתים – הם עומדים להגנתו של עם ישראל".

"'חללי כוהנים' נוצרים מקורות בטון בצורת האות ח', שמונחות בשתי שכבות על פני משטח בטון שנוצק מעל הקברים. מתוך החלל שנוצר יוצא החוצה צינור, כדי שהחלל לא יהיה אטום. מעל קורות הבטון נסלל הכביש שכשר למעבר כוהנים עליו", מסביר ענתבי.

מאז שהחלה העבודה על הכביש נקשרו לפרויקט סיפורי פולקלור שעוסקים בעיקר בנציגי "אתרא קדישא" – גוף ששייך ל"נטורי קרתא" ומפקח על המקומות הקדושים. ענתבי מתאר את עבודת המשגיח: "הבודק היה נכנס עם סקטבורד מתחת לקורה, כשהוא מצויד בפנס ומכשיר קשר. אם התגלה לכלוך בחלל – הקטע לא כשר מבחינתו. זכור מקרה שהתגלה נייר כסף של חפיסת סיגריות והחלל הוגדר כפסול. משמעות הדבר היתה חשיפת הקטע מחדש – קורות הבטון הורמו בעזרת מנוף, המשטח נוקה והקורות הוחזרו למקומן.

הסוחרים ברחוב בן זכאי, שכעסו על הסרבול בעבודות, סיפרו השבוע שפעם אחת כלאו את משגיח הכשרות בתוך חלל הבטון. "בזמן שסללו את כביש 'חוצה ישראל' לא הצליחו לסיים קטע כביש קטן כל כך", אמר שלומי דרעי, בעל חנות ברחוב. "אין לנו בעיה עם הדתיים, אנחנו מברכים על כך שמתחשבים בהם, אבל למה זה לקח זמן רב כל כך?" בני שוען, בעל סוכנות ביטוח ברחוב, טוען שהפסיד לקוחות רבים בגלל משך העבודות.

לדברי ענתבי, מלבד הסרבול שנגרם בשל דרישות אתרא קדישא, העיכוב נבע גם מסיבות תקציביות. "משרדי הממשלה שיחררו את התקציב בחמישה שלבים נפרדים ולא בבת אחת", הוא טוען. "כביש חדש זה טוב, אבל 15 מיליון שקל זה מחיר גבוה מדי. שיעזרו לחינוך ולרווחה בכסף הזה", אומר יצחק נזרי, תושב העיר. "כל טבריה היא קברים, תמיד ידענו שיש כאן קברים, מה פתאום נזכרו עכשיו?"

הרב כהן אומר: "ספקות ושמועות על הימצאות קברים לא מספיקות. אם אין סימוכין להימצאות קבר, אין בעיה. ברגע שנחשף קבר, אז נוצרת הבעיה". לגבי העלות הכספית הוא אומר: "הכסף הוא לא שיקול. אני לא נרתע מהלעג. עלינו לשמור על הקברים. מי שחושב רק על הכסף שיורד לטמיון, יירד בסוף בעצמו לטמיון. הצדיקים שאנחנו שומרים על קדושתם גם יביאו לנו פרנסה. בעקבות הכביש החדש, מבקרים רבים שנמנעו מלבקר בעיר יגיעו אליה עכשיו. הנהירה לעיר תגדל אלפי מונים, שאפילו לא נצטרך תיירות-חוץ של גויים".


מקור: http://www.haaretz.co.il/misc/1.955733