ישי שליסל ריצה 10 שנות מאסר לאחר שדקר חוגגים במצעד ב-2005. חודשיים לאחר שחרורו הוא הלך למצעד לדקור שוב ורצח את הנערה שירה בנקי. היום הוא הורשע ברצח. השופטים מתחו ביקורת על המשטרה: "הקלות שבה חדר למצעד היא בלתי נתפסת"

בית המשפט המחוזי בירושלים הרשיע היום (ג') את ישי שליסל ברצח הנערה שירה בנקי במהלךמצעד הגאווה שנערך בחודש יולי בירושלים. "הוכח מעל לספק סביר כי הנאשם גרם למותה של שירה ז"ל בכוונה תחילה", קבעה השופטת נאווה בן אור.

הרכב השופטים מתח ביקורת חריפה על המשטרה בהתנהלותה במצעד הגאווה. "הקלות בה הבלתי נסבלת שבה הצליח הנאשם לחדור אל המצעד היא בלתי נתפסת. הכתובת הייתה על הקיר".

ישי שליסל בבית המשפט (צילום: יואב דודקביץ')

ישי שליסל בבית המשפט(צילום: יואב דודקביץ')

עוד אמרו השופטים כי "מן הראיות עולה בבירור כי משטרת ישראל הייתה מודעת לסיכון הנובע מן הנאשם, ששוחרר זמן קצר לפני המצעד. התמונה העגומה המצטיירת היא שהלקחים שאמורים היו להיות מופקים מן המצעד של שנת 2005 לא הוטמעו, ולא נעשה שימוש מושכל במידע מודיעיני ואחר שהיה בידי המשטרה. הכתובת הייתה על הקיר אלא שהאחראים על כך לא קראו אותה".

 

כחודשיים לפני המצעד סיים שליסל לרצות עונש של עשר שנות מאסר בגין דקירה במצעד הגאווה ב-2005. כבר אחרי שחרורו מהכלא, לקראת מצעד הגאווה ב-30 ביולי, התבטא שליסל בכמה הזדמנויות – הן באמצעי תקשורת והן במודעות שפרסם בבתי כנסת בשכונות חרדיות בירושלים ובקריית ספר – נגד קיומו של המצעד.

שירה בנקי ז"ל ()

שירה בנקי ז"ל

השופטים מתחו ביקורת על כך ששליסל שוחרר מבלי שיצא לחופשה אחת ולא קיבל קיצור, ועל כן לא הוכנה לו תכנית שיקום ולא הוטלו עליו מגבלות, בניגוד למשל לעברייני מין.

 

השופטים נאוה בן אור, רפאל יעקובי וארנון דראל, הוסיפו: "הוכח מעבר לכל ספק סביר כי הנאשם גרם למותה של שירה ז"ל בכוונה תחילה וניסה לרצוח עוד שישה נוספים. העובדה שהפגיעות באחרים לא היו קטלניות, לעתים אף שטחיות, אינה מוציאה את מעשיו מגדר ניסיון לרצח".

 

הם ציינו: "שירה ז"ל הייתה נערה תמימה, שוחרת טוב. היו לה חלומות ותקוות. הנאשם במעשה חשוך אכזרי, חסר תוחלת וחסר רחמים, כיבה את אור חייה. למרבה הצער והחלחלה, קנאות חשוכה ונבערת קונה שבטה בקרב מוציאים לפועל. חייה של שירה כבו , אבל 'כל הרוחות שנשבו כל הלילה, לא יכבו את האור שדולק בקצה'".

שליסל תוקף במצעד הגאווה (צילום: סבסטיאן שטיינר)

שליסל תוקף במצעד הגאווה(צילום: סבסטיאן שטיינר)

התובעת, עו"ד אושרת שוהם, מסרה: "בית המשפט קבע שישי שליסל הצטייד בסכין מראש ודקר צועדים אחד אחרי השני, וגרם למותה של שירה ז"ל. מדובר במעשה שנעשה זמן מועט לאחר ששוחרר מהכלא. הוא שב ורצח על רקע אידיאולוגי של שנאה למצעד הגאווה".

בשעות הצהריים של יום המצעד יצא ליסל מבית הוריו שבמושב יד בנימין ונסע לירושלים. כשהגיע למצעד, ניסה להיכנס למתחם הצועדים מכיוון רחוב לינקולן, אולם שוטרות שהוצבו שם ביקשו ממנו להתרחק מהמקום. הוא שב על עקביו ופנה לרחוב וושינגטון הסמוך. הוא הסתיר את הסכין בבגדיו, ונכנס אל מתחם הצועדים סמוך לחנות מכולת, תוך שהוא עוקף שוטרת ושוטר שעמדו שם. הוא הניף את הסכין מעלה ונעץ אותו בחוזקה בפלג גופם העליון של הצועדים שנקרו בדרכו.

 

שירה בנקי הייתה השלישית מבין קורבנותיו. אחריה הוא המשיך ודקר שני צועדים נוספים, עד שנעצר על ידי שוטר שהפיל אותו ארצה. שליסל סירב לקבל ייצוג משפטי, כיוון שאינו מכיר במדינה ובמוסדותיה, אך בית המשפט הורה לסנגוריה הציבורית להמשיך לייצג אותו.

 

לאחר ההרשעה אמר נועם אייל, שנפצע במצעד: "זו לא פעם ראשונה שהוא יושב בכלא, וזה סימן שהכלא לא עושה את העבודה. הוא סכנה לציבור ולא ברור באיזה שלב הוא יפסיק להיות. הוא לא צריך לראות אור יום לעולם". הוא הזהיר: "שליסל הוא קצה של פירמידה. הוא לא משוגע כמו שהוא מציג את עצמו, עלולים להיות עוד כמוהו. בזמן המצעד הייתה הפגנה של להב"ה. דברים כאלו לא צריכים לקרות". שלי בר-ניב, שהצליחה לחמוק מהדקירה, חשה "הקלה שהוא לא יגיע יותר לאף מצעד".

 

במהלך המשפט העיד ערן צדקיהו, שצעד המצעד, כיצד רצח שליסל את בנקי: "הוא עבד בשקט, לא כמו שהייתם מדמיינים של מישהו שצועק צעקות. רץ בשקט בין המשתתפים ודקר את שירה". לדבריו הוא לא ראה את הסכין כשהיא נכנסה לגופה של בנקי אלא רק כשהיא יצאה מגופה. "אחרי שדקר אותה הוא עבר אותנו, ואז ראינו גבר חרדי עם סכין. הוא המשיך לרוץ ודקר עוד שני בחורים. צעקנו ושוטר אחד שלף נשק והיסס לירות בו וזה מצער. חודש וחצי אחר כך ברור שהיו יורים בו, כי יורים גם באנשים שכבר לא מהווים סכנה".

 

ירדן נוי, שנדקר במהלך המצעד, העיד גם כן: "הלכנו במצעד היינו שמחים שתינו בירה. ברחוב קרן היסוד. שמעתי לרגע קצר המולה מאחורי לא הספקתי להסתובב הרגשתי מכה כמו אגרוף ואז ראיתי דמות לבושה שחורים רצה קדימה וראיתי מישהו נופל לפני. הרגשתי חבטה בגב העליון מצד שמאל. זה הכול היה רגעים קצרים והתחילה מהומה. כל השניות של מה שקרה אחרי לא היו לי ברורות. יש לי תמונות בראש ומישהי שנופלת. לא הבנתי שנדקרתי והבנתי שקורה אירוע יותר גדול".